פרספקטיבה

הצד השני של המטבע לאחרונה מדברים הרבה על השקעות, על הכפלות, ועל הדרך הקלה אל היציאה לחופש בכלכלה.

ברשותכם, קטע קצר שכתבתי ושניגש לעניין דווקא מהצד השני, הצד הפחות סקסי של הדרך לחופש כלכלי.

Back to Basics, Please

"אנחנו רגילים לפגוש כסף במנות קטנות. - חודשיות בדרך כלל.

לפעמים נשאל את עצמנו כמה עשינו השנה (בעיקר אם אנחנו עצמאים), אבל לרוב השאלה היא איך אנחנו 'גומרים את החודש'.

אני רוצה להציע הסתכלות קצת אחרת; במקום לשאול איך אנחנו החודש או איך היתה השנה, אני רוצה שנשאל איך אנחנו 'גומרים את העשור'.

ניקח זוג שההכנסה המשותפת שלהם (נטו) היא 25,000 בחודש.

הם למעשה מכניסים ביחד 300,000 בשנה, שהם 3 מיליון בעשור (נטו, כן?).

עכשיו תסתכלו רגע על העשור שעבר (זה שנגמר אתמול), ותשאלו את עצמכם עד כמה אתם מרוצים מהיחס. האם אתם מרוצים מהיחס בין כמה כסף שעבר דרככם בתקופה הזו, ובין כמה שנשאר ביד. נטו. שלכם נקי.

וזה באמת לא משנה אם אתם מכניסים ביחד 15 בחודש או 50 בחודש. את המכפלות תעשו לבד. השאלה היא על היחס - והאם אתם מרוצים ממנו (ולא ביחס לאחרים, הם לא חשובים כאן).

אני אומר שכל יחידה כלכלית (עסקית או לא) שמגלגלת מיליונים, אפשר לייעל ולהפוך מודעת יותר, ובתכנון נכון להביא לתוצאות אחרות.

ועכשיו תחשבו רגע, עם כמה עשורים כאלה עוד יש לנו לתכנן ולעבוד? שלושה? ארבעה? עוד שניים וחצי?

כאן אני מסיים, השאלה האמיתית היא לא 'מי צריך תכנון כלכלי'? השאלה היא כמה תועלת נוכל להפיק ממנו.

ולכן אני מנסה כבר זמן מה לקדם את הרעיון שלא צריך ללכת לאיבוד כדי לפתוח מפה ולתכנן את הדרך"

ועד כאן היה הקטע המקורי.

- עניין אחד הוא לגמרי התנהגותי.

הרבה אנשים בוחרים לעצמם רמת חיים ביחס לכמה שהם מרוויחים (לא אנחנו כמובן, אבל הרבה אחרים כן),

והגדלת הכנסות בלי תוכנית כללית ובלי 'צביעת כסף' יחודית, תוביל ברוב המקרים פשוט להעלאה בגובה ההוצאות השוטפות;

קצת יותר מסעדות (וקצת יותר טובות),

ואצבע שקצת יותר קלה על הכפתור לשדרוג ההזמנה ב Booking,

וגם הרכב והבגדים והנעליים, שיהיו כמו שצריך...

לא באמת צריך להמשיך...

- ועניין אחר וחשוב לא פחות הוא ש...

"החידה המספרית" שכל אחד צריך לפתור, עוסקת במיליונים רבים ולא בשקלים בודדים, אפילו שהקורונה לוקחת אותנו אחורה כמה צעדים.