מצאתי עבודה פגז – אז למה החשבון שלי עדיין ריק?

זו תופעה כל כך נפוצה בגילאי 20–30: התחלתם לעבוד, המשכורת נראית סוף סוף "אמיתית" ויש תחושה שעוד מעט אפשר יהיה לחסוך ואפשר יהיה הכל – אבל אז אתם פותחים את החשבון... והוא ריק.איך זה ייתכן?

התשובה פשוטה: כי משכורת גבוהה בלי תכנון היא רק תחושת ביטחון מדומה.

הבעיה היא לא הכסף שנכנס – אלא הדרך שבה הוא יוצא.בלי להגדיר תקציב מראש, אתם פשוט מחליקים לתוך סגנון חיים שמתאים ל"ההרגשה שיש כסף", אבל לא ליעדים ארוכי טווח. והזמן – לא עוצר.

ככל שמרוויחים יותר, יש הרגשה שאפשר גם להוציא יותר ואז רמת החיים גדלה קצת אבל החיסכון נשאר אפסי והחשבון נשאר ריק (אולי זה עוד נעליים, עוד פעם בשבוע להזמין אוכל, וכשמתלבטים איזה חופשה לעשות... האצבע קלה על המקלדת)

איפה מתחילים?

השלב הראשון הוא להבין לאן הכסף הולך.הפרידו בין:

הוצאות קבועות – שכירות, ארנונה, תחבורה, מנויים.הוצאות משתנות – אוכל בחוץ, בגדים, חופשות, גאדג'טים.

וגם:

הכרחיות – דברים שלא תוכלו בלעדיהם.בזבוזים/אוטומטים – הוצאות שלא מוסיפות ערך אמיתי לחיים שלכם (עוד טרנינג, עוד משלוח, עוד דמי חבר באפליקציה שלא פתחתם).

הפתרון הוא לא "לחיות בצמצום" אלא לייצר סדר והעדפה.אם לא תתעדפו – העולם יחליט בשבילכם, ותאמינו לי, העולם החליט שאנחנו צריכים להוציא יותר בשביל ליהנות יותר, בשביל לשתות יותר, בשביל שהבגדים שלנו יהיו עם הלוגו הנכון, ובשביל שנוכל להעלות סטורי עם המוסיקה הנכונה.

טיפ מהיר:

הכניסו כלל פשוט – כ 20%  מההכנסה – לחיסכון והשקעות, ברגע שנכנס השכר.היתר – מתחלק לצרכים ולרצונות - (אפשר להתחיל גם מ-10%, העיקר להתחיל)

מה שחשוב בכלל הזה הוא לא אם החלטתם על 20% או 10 או 5% מהמשכורת.

מה שחשוב הוא שזו ההוצאה הראשונה שלכם, דקה אחרי שהמשכורת נכנסת – קודם אתם משלמים לעצמכם ואחר כך אתם תורמים לכלכלה הישראלית.

עכשיו, יש חשש קל שבהתחלה אתם תרגישו קצת חנוקים כי בכל זאת, 10-20% פחות כסף להוצאות, אבל אם תעבדו לפי תקציב, זה יהיה יותר קל.

ואיך עובדים לפי תקציב? יש אפליקציות מעולות שיעקבו אחרי ההוצאות שלכם ויתריעו אם כבר קניתם מספיק בגדים החודש.

ההעדפה שלי היא אקסל פשוט ולא אפליקציה מתוחכמת. למה? כי אני מעדיף אקטיביות. אני מעדיף שתשבו פעם בשבוע או פעם בחודש ובאמת תעברו על ההוצאות, תקלידו אותן לקובץ.

זה יעזור לכם לנהל ולא רק לדעת לאן הכסף בורח.

המטרה היא לא לחסוך בשביל לחסוך – אלא לנהל את הכסף כך שהוא ישרת את החיים שאתם רוצים לחיות, וזה מתחיל בתודעה, הרבה לפני שזה קורה במספרים.